רקע:

חברת מזון המפעילה מספר קווי ייצור לשוק המקומי

התמודדות עם שיפור היעילות התפעולית

האירוע המתוחקר:

במהלך הפעלת קו הייצור, התגלה כי מכונה שתפקידה ל"הלחים" מכסים לאריזות לאחר מילוי המוצר, פועלת באופן חלקי ואינה מייצרת הלחמה שמבטיחה את אטימות האריזה וטריות המוצר.

עקב כך הושבתה פעילות קו הייצור למשך שבוע, על מנת לאתר את התקלה במכונת הלחמת המכסים.

לאחר סדרת בדיקות יחד עם ספקי חומרי הגלם, ספקי האריזות וסוכני המכונה בארץ, הסתבר כי התקלה נגרמה בשל שחיקת ראש ההלחמה.

במהלך בדיקת המכונה נתגלו שורה של רכיבים נוספים שאינם תקינים.

אחר השחזה של ראש ההלחמה והרכבתו במכונה, ובמקביל החלפת חלק מהרכיבים הפגומים (חוסר במלאי) חזר קו הייצור לפעילות תקינה.

שאלות התחקיר:

כיצד לשפר את היעילות התפעולית?

מדיניות אחזקה בחברה?

שלב איסוף הנתונים, לא היה מורכב במיוחד. ציר הזמן ממועד השבתת הקו, כמו גם הפעולות שהתבצעו, ועד חזרת הקו לפעילות, מתועדות במערכת ההפעלה של קו הייצור. כך גם כל הבדיקות שנעשו עם ועל ידי הספקים השונים של החברה. לאחר סיום איסוף הנתונים ומיפויים על ציר הזמן הכרונולוגי, החל מיפוי הפערים.

במהלך התחקיר מופו מספר פערים מהותיים, שהובילו לחשיבה מעבר לקו הייצור בו עסק התחקיר, לחשיבה ברמת הארגון כולו, בנוגע ליעילות תפעולית ולמדיניות האחזקה של הארגון:

• לא הוגדר סדר בדיקות במקרה של תקלה במכונת ההלחמה.
• לא הוגדרו רמות מלאי של חלפים קריטיים במחסני החברה.
• אין הגדרה של בדיקות אחזקה מונעת למכונה.
• לא הוגדר SLA (Service Level Agreement)לטיפול בתקלה והחזרת הקו לעבודה תקינה.

לקחים מרכזים:

• נבנה נוהל המגדיר ומסדיר את סדר הפעולות בתקלה בראש ההלחמה.
• נקבעו בדיקות עיתיות לשם אחזקה מונעת למכונה.
• הוגדרו הרכיבים אותם יש לבדוק ולהחליף בכל תקלה של ראש ההלחמה.
• נקבע מלאי חירום של רכיבים קריטיים למכונת ההלחמה.
• נקבע SLA להשבתת קו וחזרתו לעבודה בשל תקלה במכונת ההלחמה.

לסיכום:

• לכאורה עוד תחקיר "שגרתי" כמענה לתקלות המתרחשות חדשות לבקרים בקווי הייצור השונים בחברה.
• שבועיים לאחר מכן, התרחשה תקלה זהה באותה מכונת הלחמה ובאותו קו הייצור.
• לקחי התחקיר והטמעתם הביאו לכך כי קו הייצור הושבת לשלוש שעות בלבד
• בעקבות התחקיר, הארגון דן כעת בכל סוגיית האחזקה המונעת אל מול תחזוקת השבר והמשמעויות הנובעות מכך.